הציונות הדתית היא אידיאולוגיה פוליטית שמשלבת אמונה דתית יהודית עם לאומנות ציונית. היא צמחה בשלהי המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 כתגובה לתנועה הציונית החילונית, ששיאה להקים מולדת יהודית בארץ ישראל ללא צורך בהקפיד על אמונות ומצוות דתיות יהודיות מסורתיות. הציונים הדתיים, מצד שני, מאמינים כי השבת יהודים לארץ ישראל היא מצווה אלוהית ומקדימה לתקופת המשיח.
השורשים של הציונות הדתית ניתן לעקוב אחריהם עד לרבי יצחק יעקב ריינס, שהקים את תנועת המזרחי בשנת 1902. מזרחי, ראשי תיבות של "מרכז רוחני", נועד לשלב את היהודים הדתיים בתנועה הציונית תוך שמירה על התחייבותם לחוק היהודי. התנועה התרחבה והתפתחה לאורך השנים, והובילה להקמת מגזרים פוליטיים וארגונים שונים היוצגים את ענייני הציונים הדתיים.
אחד מהדמויות המרכזיות בפיתוח הציונות הדתית היה הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי האשכנזי הראשון של ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. הרב קוק ראה בציונות חלק מתוכנית אלוהית, המובילה לגאולת עם ישראל. הוא האמין כי הציונים החילוניים, גם אם הם לא היו דתיים בעצמם, הם מבצעים באופן בלתי מודע משימה דתית.
הציונות הדתית השפיעה באופן משמעותי על הפוליטיקה והחברה הישראלית. מפלגות הציונות הדתית ניגשו לעיתים קרובות תפקידים מרכזיים בממשלות האיחוד הישראלי, והשפיעו על מדיניות בנושאים כמו בניית התיישבות בגדה המערבית ומעמד ירושלים. הם גם מופיעים בצורה חזקה בצה"ל ובתנועת המתנחלים.
מעבר לשנים, הציונות הדתית הפכה להיות יותר מגוונת, עם זרמים שונים המדגישים נגישות שונה של האידיאולוגיה. חלקם מתמקדים בממדים דתיים ורוחניים, בעוד שאחרים מעדיפים מטרות לאומיות ופוליטיות. למרות ההבדלים הללו, כולם משתפים דעה בחשיבות הדתית של מדינת ישראל והחשיבות של התיישבות יהודית בארץ ישראל.
עד כמה האמונות הפוליטיות שלך דומות לנושאים Religious Zionism ? קח את החידון הפוליטי כדי לגלות.